מאיפה את?
אני מישראל
אההההה
כן

(תגובה שלא קיבלו האוקראינים)

אוי ווי, אצלנו אין כאלה עניינים למזלי

כן!! או שלא נותנים לבית עם ילדים או שיש הגבלה לגיל 10

רגע מה. היא ברחה והחזרתם אותה לא?!

במקום דריה יש, במקום ראג׳ה אני נתקלת בהזיות יותר קשות אפילו

מה הסיפור שלכם לתת לי חתול סעמק

אם לא הייתי עם אופי מזרח תיכוני עוד היחתי על אדמת טאבה

דתלש עם דעות זה גם על הפנים לעתים

באסה מאיר ישראל

טוויסט בעלילה אני מכירה את המדריך שלהם שלא חצה איתם את הגבול.
כמו כן ההורים שלו היו עם אבא שלי כשהוא קרס בקולנוע. האין זו עצלנות תסריטאית

גם אני לא מצליחה לדאם, מפרטת פה. הנסיעה על הנייר היא כביכול 40 דקות מהמלון לשדה אבל היו שני מחסומים רנדומלים, והיינו צריכים לחכות לשיירה של משאיות שבאו בכיוון ההפוך משהו כמו 20 דקות. אז הייתי לוקחת לפחות שעה לנסיעה. בסוף הטיסה יצאה ב 10:30 אז היה בסדר

מזכרת קטנה מאירוע בינוני בגודלו

אחלה טאבה שתצא עכשיו

עם ישראל במירעו

המלון חמוד ממש, הזמינו לנו מונית לשדה ומכינים לנו ארוחת בוקר לקחת כי נפספס את הבופה. תודה, אעדכן מחר

השתלטות עוינת על המרחב הציבורי. תגלית אלא מה

מהמם כולם חמודים מלא אמריקאים, ארוחת ערב יקרה (25 לאדם, בופה) אבל אין פה שום דבר אחר ומעשר בבוקר אכלנו רק כדורי שוקולד ובמבה

העדפנו לעבור היום כי זה ממש היה נעלם מבחינתנו השאלה מה יהיה במעבר, ואני חושבת שהחלטנו נכון כי בעיקר היה שם ממש כאוטי. אנחנו במובנפיק, עלה 106 דולר שזה יותר יקר מאילת אבל חששנו.

מובנפיק ריזורט טאבה

אתם לא מבינים איזה יום היה לי

המעבר גבול בלגן אטומי ועוד היה ריק, תני כמה דולרים תשר לסדרן הוא יעביר אותך מהר בתור. לקח יותר משעה.
עכשיו אנחנו במלון ליד הגבול, ביקשנו מהקבלה שיזמינו לנו מונית למחר בבוקר. זה 45 דקות מהמעבר גבול

אני לא מבינה איך עובדים פה המנשונים אבל אני בטאבה והטיסה שלי מחר בבוקר, תגידי אם אפשר לעזור

הי זו אני! מתי? אני בטאבה כבר

כחלק מתכנית הבריחה הצלחתי למצוא בבית של ההורים 150 דולר בשטרות של אחד

מה שמצאתי זה הסעה פרטית כביכול

אחד מהאנשים במקלט הוא נהג מונית

הייתן נוסעות לבד לירדן

אולי זו הדיסוציאציה אבל יותר משזה מפחיד אני סובלת מהמדרגות למקלט

לא יודעת היא היתה ביום האחרון וזה היה יותר גרוע מזאת שלא ידעה מה להגיד ואמרה שיש לי ציצים גדולים (אין לי)

לשבת בשבעה ולהגיד "וואו אני יודעת עליכם הכל אתם לא מבינים כמה אני יודעת עליכם" זה לא הפלקס שאתה חושבת שזה

קמתי בשש והלכתי לירקן ושמחתי על הזכות לקנות לאבא שלי דברים שהוא אוהב. ועכשיו אני אכנס למחלקה שלו ואתעצבן משטויות שחצי מהן לא באשמתו עד שאני אפתח איזה שידור חוזר של כדורגל כדי שנוכל לשבת בשתיקה