אם היו לי תכניות להיום, מה זה אומר?
כלומר, הדחקה נמרצת בשלב ראשון, מלווה בכעס אצור, בהמשך בכי ורחמים עצמיים שכנראה ילוו בשתייה קלה עד מתונה כדי להטביע את המצב,
התכניות השתנו, וכמו שא' היה אומר, הפגישה בוטלה
הרגע נתנו בחדשות שטראמפ אמר שהשיחות ימשיכו בשישי הבא...
לא יודע אם זה אומר משהו ואם כן אז מה.
וכל המחנה שתומך בה במקסימום מצקצק וכותב דברים ברשתות.
#סליחה
עזבו הקשר, נכון תמיד
בְּפַאֲתֵי הַמִּלִּים,
בְּשׁוּלֵי הַדְּמָמָה,
לְצַד הַשִּׁגְרָה הַשּׁוֹעֶטֶת בְּחֹסֶר רַחֲמִים,
בֵּין שְׁלוּלִיּוֹת הַמַּדְמֵנָה
לָעִשְׂבִּיָּה הַשּׁוֹטָה,
וְהַיֶּלֶד שֶׁהָלַךְ לְאִבּוּד
וַעֲדַיִן לֹא מָצָא אֶת הַדֶּרֶךְ
חֲזָרָה.
לא מכיר, אפשר הסבר?
זה עדיין נשמע יותר טוב משלוש אוזן המן
לגבי לירות לעצמם ברגל, אני מבין את הנטייה להסתכל על ביקורת כחיזוק השלטון הנוכחי. בתכלס - השלטון הנוכחי חזק בדיוק בגלל נטרול הביקורת הפנימית, אחרת גם לפיד היה אמור להעלם בגלל הכשלון שלו בתפקיד ראש האופוזיציה שלא הצליח בכלום.
מי שהיה אמור להוות חלופה אמור לפני הכל לשאוג ולשקף את הכשלון של מי שיושב כרגע על ההגה. נכון להיום, לפיד בעיקר משמש בובת כף היד של זיבינג. כנ"ל גם בנט. היחידים שמנסים לשמש חלופה הם יאיר גולן ושות, הבעיה שאחרי 20 שנות ליכוד, המילה סמולן הפכה להיות קללה נפוצה, והתגברות הלאומנות לא ממש עוזרת להם.
המשמעות של אופוזיציה היא לפני הכל להוות חלופה. נכון לעכשיו זאת לא חלופה. הסתכלות על כמות המנדטים שגויה מעיקרה כי אם מי שיעלה לשלטון יעשה פחות או יותר אותו דבר, לא באמת שינינו כלום.
מפלגת השלטון על מנגנוניה יושבת חזק מאוד על התקציבים ולא תעלם בקלות. הסקטורים החרדיים והמתנחליים כנ"ל.
נוסף על זה שיש לו א.נשים לא רעים בכלל במפלגה, אבל הוא עצמו ממש מתחרה בזיבינג בגודל הכשלון מאז השביעי ובכלל. קבוצה ריקה
עוד לא שש וכבר
שאגת מנועי הקרב
פוצעת את שתיקת הבוקר
וציוצי הציפורים המקדימות,
ןשוב הדי פיצוצים מהדרום.
בזמן שחלים כל כך הרבה אירועים
שמרגישים כמו רמזים מטרימים
לאיזה אסון גדול שיתרחש (או מתרחש או) חייבים איכשהו לתרגל נשימות,
וללקט את זרדי הנפש, להבעיר בהם
אמונה בתקווה, שעוד יום אחד
יהיה
זה ממש מקסים ומנחם!!
מה לגבי קוטג' זיתים?
כמה דקות אחרי זה ראיתי מישהי שיורדת מהשביל לכיוון הירקון ופשוט נעלמת בשיחים. משהו קורה כאן או שהיתוש הזה שעקץ אותי אתמול גרם לשינויים ש
מצחיקים אותם החילונים שחושבים שמשהו באמת ישתנה בקרב החברה החרדית, באופן שבו הפוליטיקה הישראלית בנויה.
זה משל העקרב והצפרדע אבל בגירסה שבה העקרב מנסה לחצות את הנהר והצפרדע מטביעה אותו כי היא פשוט שמנה והוא נמנע לעקוץ אותה. אותו דבר גם על אנשי התהליכים והגבעות.
דלפ רוני קובן הפך להיות כל כך מאוס בפרק זמן כה קצר. ראיונות ריקים שבעיקר מייצרים כותרות ושמים אותו במרכז ותו לא.
מצד שני, גם הספרים של נועם חרב מוכרים בכמויות.
מסימני הזמן וכו
איזה תמונה מוזרה, הדקל בפוקוס ומהאובך נראה כאילו סוכת המציל לא באותה תמונה.
אפוקליפטית משהו
בטוח שראיתי עכשיו נוסע בזמן.
בחיי, אין הסבר אחר.
בלי לפרט נסיבות, אי שם בשביל שלאורך הירקון, בקטע אחד ראיתי אותו מצחצח שיניים. באמצע שומקום ככה, מצחצח (ו-וואלה, ברז לא היה שם). אחרי עשרים דקות בערך ראיתי אותו הולך, משקפי שמש, תיק גב לא קטן, וחומק מכל מגע אנושי (בכל זאת, פיסיקה וכו').
קיצר,הם כאן
פודינג תפוז של סבתא רותי
אורז חמוץ מתוק
תותים בשמנת
ג׳לי מכל סוג שהוא
יש כל מיני שירים עבריים שהיו מתנגנים בארבע אחרי הצהריים בגלי צה"ל, שיש בהם מוטיב כלשהו שמחזיר אותי אחורה בזמן. לא יודע אם מדובר בתדר או בכלי נגינה מסוימים או בצירוף של כמה כלי נגינה.
נזכרתי בזה כשהאזנתי השבוע ליום יום אני הולך למעונך. משהו בהפקה של השיר הזה מרגיש כל כך מזמן.
תום ורוך וחמלה שאין
ככל שעובר הזמן אני מבין שאני אוהב ושונא אנשים באותה מידה.
זה נכון גם בכללי אבל גם בפרטי.
איך קרה שכמעט הכל מרגיש על בסיס השוואתי?!
הלוואי שההתקדמות בבינה המלאכותית תואץ ושכל ההייטק הזה ייגמר כבר.
ורק התמונה נראית כמו ניסיון לא מוצלח של בינה מלאכותית ליצור תמונת שואה או משהו
הדוקו "מפרץ השמש" בכאן, סודק את הנפש.
אין דרך אחרת לתאר את הרגשות שצפים מצפייה בשוליים הכי שוליים בחברה הישראלית היום. והחברה הישראלית שאיבדה מזמן את החמלה והאמפתיה לחלש, עושה את הכי טוב שלה בלזיין אותו.
עצוב, רגיש, לא אופטימי.
ממליץ בחום.
על הציר שבין אלטרואיזם לאגואיזם תמיד אפשר למצוא מקום להאשים את עצמי
עיבוד מדהים שממחיש את הסופה ומצד שני זורק אותי ישר לשנות ה70, אולי בגלל החליל לא יודע
על ה31 במרץ או ה30 ביוני, רחוק מדי אבל יפה שהסיכויים לתקיפה בתאריכים האלה דווקא עולים...
ממש כמו בשיר של סי היימן...
