Ehud Maimon

"We have always been at war with Eastasia"
האנשים האלה מתייחסים ל-1984 כתוכנית עבודה.

בתוך כל הסחלה קרה לי היום משהו נחמד שגורם לי להמשיך להאמין שבני אדם יכולים להיות טובים.

מושלם

הוא כבר שלוש פעמים קרא למישהי בשם הלא נכון, למרות שהשם שלה כתוב על המסך, היא תיקנה אותו פעם אחת, והם בקשר מיילים וזום כבר בערך שנה לדעתי.

יותר מארבעים דקות. הספקתי לענות למיילים ולטפל בכמה דברים שצצו בינתיים. הבעיה עוד לא נפתרה. מחזק את דעתי השלילית על הבנאדם שמארגן את הישיבה הזו.

ישיבת הזום התחילה לפני רבע שעה. חמישה אנשים. בעשרים הדקות האחרונות שניים מהם מדברים על נושא טכני, שאין לי מושג אם הוא רלוונטי או לא, אבל אם כן היה צריך להיפתר לפני זה כדי לא להחזיק את שלושת האחרים בהמתנה מטופשת.

שוב מטוסים מעל הראש בדרך אל או מפעולה. זה הפך להיות פסקול קבוע בשבוע ומשהו האחרון.

ההנהלה שלנו הפתיעה אותי לטובה. הודיעו שחוזרים לפתוח את המשרד באופן מלא, אבל מי שיבחרו יוכלו להמשיך לעבוד מהבית בינתיים.

כל מה שאני רוצה זה שיתנו לי לשבת בשקט שבועיים ולכתוב את הפרק האחרון של התזה כדי שתהיה גרסה ראשונה גמורה שאפשר להתחיל לערוך, ואז אני אוכל לעשות קצת הפסקה מחמישה חודשים של כתיבה אינטנסיבית. בין המלחמה והעבודה, זה לא קורה.

אני לא בטוח. יש לי הרגשה שבספרייה החברתית ליד הבית יימצאו מי שירצו את קסנדרה קלייר (למשל). יש שם ספרי מד"ב ופנטסיה שדי קשה למצוא וסביר להניח שהייתי יכול למכור או למסור בכנסים.

החינוך של "לא מוציאים ספרים מהבית" גרם לכך שיש לי על המדפים ספרים שהם פשוט גרועים או משעממים לדעתי, אבל אני לא נפטר מהם. טוב, למעשה זה גם זה וגם עצלנות, למי יש כוח להתחיל לעבור על הספרייה, להוציא ספרים, לסנן ואז לסחוב לאנשהו?

אח"י שק"ם.

Tkt Smart GIF ALT: Tkt Smart GIF

אני לא בטוח שכדאי. אם תלך על הביצים, לא תוכל להשתמש בהן בעוגה.

האמת שבמרכז היה יותר קשה, בירושלים היה שקט.

אני מוכן לשלוח אליו את האבא החולה שלו.

תודה.

אני לא מאמין שעוד רגע מתחיל שבוע חדש. אני כבר עייף. עם מי צריך לדבר כדי לדחות את יום ראשון באיזה שבועיים?

A beige pottery with two handles and a narrow neck, decorated with intricate dark brown patterns depicting a stylized octopus. The vessel is displayed on a white pedestal in a museum setting.

We all need a timeline cleanse right now, so let's start the day with this lovely jug with an octopus motif, dating ca 1200-1100 BC.

On display at National Museum Copenhagen.

A lovely weekend to all of you!

📷 me

🏺
#archaeology

זה משהו בגלריה או מוזיאון? הצעיפים נראים לי כמו משהו שנעשה במיוחד, לא ייצור המוני.

בקו זמן אחר כדור הארץ הוא עכשיו חלק מהכביש של מסעף על-חלל חדש שנבנה על ידי הווגונים, אז באמת הצלת אותו!

ממש לא הפרעת. תמיד שמח לדבר על ספרים. 🙂

קראתי את הראשון, לא הצלחתי ממש להיכנס לשני. משהו שם לא עבד בשבילי. לא זכור לי שמה שקראתי עורר אסוציאציות ללה-גווין בזמנו וגם לא כרגע.
אני גם לא ממש אהבתי את המבנה של גדעון 9 - שמזכיר לי שורה של קווסטים במשחק.

ראיתי "קונקשן" ולא הבנתי מה הקשר של הצבע הסגול להחלפת טיסות.

The picture shows a needle made of bone, it resembles its modern descendants with an eye at one end and a tapered end.

Things used in everyday life are the real archaeological treasures!

This sewing needle was made from animal bone some 13,000 years ago.

Some designs simply don't need to be improved, because form and functions were perfectly matched from the start

Length: 5.6 cm

📷 Landesmuseum Württemberg 🏺

גם למה שיוצא מהפה של הבוס שלה יש רק קשר קלוש לשפה האנגלית או למציאות.

You keep using this word. I do not think it means what you think it means.

סונטה 23 של שייקספיר עוסקת בחוסר היכולת שלו לבטא כראוי את אהבתו לאהובו. היא מתחילה בשתי השורות האלה שאני מאוד אוהב:
As an unperfect actor on the stage
Who with his fear is put beside his part

אני אוהב אותן, כי אני לגמרי יכול לראות בהן את שייקספיר השחקן, המחזאי, שיודע בדיוק מה קורה לשחקנים לפעמים.

I wish this quote wasn’t still so relevant

תודה. :-)

תודה. 🙂