לא יודעת אם זה רציני או סרקסטי, בשבילי הילדים ללא ספק מוסיפים את המורכבות הלוגיסטית והרגשית שלהם, אבל מצד שני הם גם עוגן. ממש עוזרים לי לשמור על השפיות.
לא יודעת אם זה רציני או סרקסטי, בשבילי הילדים ללא ספק מוסיפים את המורכבות הלוגיסטית והרגשית שלהם, אבל מצד שני הם גם עוגן. ממש עוזרים לי לשמור על השפיות.
בא לי להתקשר אליה קודם לאפס אותה ❤️
אצלי זה 37 שעות
זהירות עם הנרות
בהתחלה עוד הייתי שמה חזיה ונועלת נעליים נורמליות בשביל לצאת למכולת אבל כבר מזמן זה סווטשירט וכפכפים עם גרביים לכל מקום
הקטע הטכני קשוח. זה פשוט דורש מולטיטאסקינג מטורף וזה ממש קשה כשיש מורה אחת והיא צריכה ללמד ובמקביל לנהל את הפגישה כולל כל מה שאמרת, וגם לשים לב מה קורה עם התלמידות
וכמובן שהנפגעות המיידיות הן מי שגם ככה כבר היו במקום מוחלש - אלה שיש להן פחות תמיכה בבית, אלה שהנפש שלהן יותר רגישה, אלה שעוד מתמודדות עם טראומה קודמת. אחרי כל סבב כזה עוד ועוד תלמידות מצטרפות למעגל הזה.
ועם כל זה, זה עדיין גרוע. הוראה היא מאתגרת גם כשאת עומדת מול מבוגרים שבחרו ללמוד את התחום שלך, למשל באקדמיה. כשאת צריכה ללמד תלמידים שאין להם ברירה הדרך היחידה להצליח היא ליצור איתם קשר אישי טוב, וזו משימה קשה מאוד, שמשתנה עם כל תלמיד, ומתמשכת כל הזמן, וממש ממש קשה לעשות את זה בלי להיות באותו חדר
לא עשיתי מחקר, אבל בתחושה שלי זה בי"ס שטוב בלהחזיק את כל הדבר הזה: גם בלהסתכל על התמונה הגדולה ולראות שכל השכבות לומדות את כל המקצועות בצורה מאוזנת, וגם בלהיות בקשר אישי עם כל התלמידות והמורות, בעיקר עם אלה שיותר קשה להן ולדעת מה הן עוברות ומי צריכה עזרה
בסוף היום יש רצועת העשרה (לפעמים לחטיבה ותיכון יחד ולפעמים בנפרד). ביום חמישי הייתה אפיית חלות משותפת לכולן, היום יהיה מרחב פוליטי בנושא איראן, אני כותבת את שניהם שתבינו את המנעד. הרצועה הזו היא לא חובה. בשאר הזמן מקפידות מאוד לסמן נוכחות, לדווח למחנכות וליצור קשר עם מי שלא נמצאת
מהצד של התלמידות, גם בחטיבה וגם בתיכון, בכל יום יש מערכת שמתחילה במפגש צ'ק אין עם אחת המורות - משהו קליל עם תוכן חברתי מותאם לכל שכבת גיל. אח"כ יש שני מפגשים לימודיים ארוכים יותר, שכוללים בד"כ חלק פרונטלי לא ארוך, ואז עבודה עצמאית או בקבוצות, אבל עושות אותה כשמחוברות לזום והמורה זמינה לשאלות
איך זה נראה מהצד של המורות? המערכת נבנית בשיתוף ובלי הנחתות. יש תחושה שמתעניינים בשלומנו, יש מיפוי של מי מהמורות זמינה להוראה יותר ומי פחות מבחינת ילדים ובני זוג (וגם מבחינה נפשית). יש התגייסות לעזור למי שצריכה, ואין אווירה של חובות והתחשבנות. זה מגייס וגורם לנו לרצות לתרום הרבה יותר מ'אתן חייבות'
מקווה שלא יצרתי ציפיות מוגזמות.
הלמידה מרחוק אצלנו אולי קצת פחות גרועה ממקומות אחרים בזכות כמה דברים שבשגרה הופכים את בית הספר שלנו למצוין: סולידריות, תחושת קהילה, הרגלים טובים של עבודת צוות. עוזר גם שבשגרה אנחנו בי"ס דיגיטלי, לכל התלמידות יש מחשבים והן רגילות לעבוד איתם, והרבה מההוראה לא פרונטלית
בכל זאת כמו בהרבה דברים אחרים, גם בזה בית הספר שלי מאורגן כנראה הרבה יותר טוב מרוב מערכת החינוך בישראל, מעניין אתכן לשמוע?
למידה מרחוק זה גרוע ברמות. אנשים שפעם, כאנשים בוגרים עם מוטיבציה, עשו קורס מקוון והייתה להם חוויה טובה, חושבים שזה יכול לעבוד, אבל זה לא. בטח לא לאורך זמן. וכשהאירועים האלה מצטברים כבר שש שנים זה עוד משהו שמדרדר את מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה שיש להן מספיק אתגרים גם בלי זה.
כן, אין ספק שזה מעפן. אצלנו המערכת לא קשורה למערכת שיש להם ביומיום (אני מלמדת בחטיבה אבל עובדת בבי"ס שש שנתי ואני גם רכזת אז עוקבת אחרי מה שקורה עם התיכון)
מצב ממש מסריח. אחרי כל השנים האלה אני עדיין לא יודעת מה כן הפתרון. אצלנו בבי"ס מנסים לאזן בין שיחות אוורור ומענה רגשי וחברתי, תוכן לימודי ותוכן העשרה וכיף, אבל תכלס זה מצב חרא ואין פתרון באמת טוב שיכול לשמור על רמה לימודית תקינה
לא לשכוח גם היום לדאוג לאורח חיים בריא
כל אבות המזון
כמו כן סימני פיסוק ותחביר לא
היא אישית פחות עושה לי את זה, אבל מאז שהתחלתי להסתכל על כאלה שכן עושים לי את זה פחות כהמלצה ללייף סטייל שאני אמורה לאמץ ויותר כתוכן פיקשן שיצרו בשבילי אנשים שזו העבודה שלהם אני הרבה יותר נהנית מהצפיה
ולא יצא לטיול לארץ התווים?
יום שישי הבא זה יום שישי ה 13 למי שחוגגת
שלא לדבר על המילה אירוע
הרבה בריאות אהוד ❤️
נמרוד.
שולחן ערוך לארוחת שבת
חלות. החלפתי מתכון לפני כמה שבועות והחדש פשוט פצצה
<אנחה כזאת טובה של סבתא שלי>
שבת שלום חמודים, שיגיע כבר הסוף לכל זה.
רק אומרת שלהעלות לג'מיני ולכתוב לו שים לי בדיוק את הילדה הזו שבצד שמאל, אל תשנה כלום, רק תמחק את האחים, זה אחלה פתרון לימים כאלה (אני לקחתי תמונה שלי עם חיתול טטרא על הכתף ואחיינית תינוקת בידיים שלי והפכתי אותה ככה לתמונה למשהו מקצועי שהייתי צריכה ויצא ממש סבבה)
קוראת במתכון 'בימים טרופים אלו' ומדפדפת לתאריך, מרץ 2020, או מיי סוויט סאמר צ'יילד