(בדיוק סיימתי)
(בדיוק סיימתי)
אני אוהבת את שירי לב ארי באופן אישי וחושבת שהיא עיתונאית מצוינת.
הספר כשלעצמו קצת רזה בעיניי - כפי שספרים כאלו נוטים להיות. הייתי שמחה לספר שלם על הרבה מהסופרותים בו והשיחות בינה לבינם. במקום זה מדובר בפרקים קצרים מידי לטעמי, עם אנקדוטות ומחשבות מעניינות, אבל הוא לא מדהים כמכלול. מצד שני, זה הפורמט.
לקראת הסוף של זה
מעוניינת לדעת מה דעתך!
בד״כ אני מצליחה להעמיד פנים שאני לא אדם דפוק במיוחד, ואז חברה/קולגה רוצה לדבר איתי ואני פשוט -בטוחה- שכועסים עליי, פגעתי במישהו במשהו שעשיתי, רוצים להגיד לי שהייתי לא בסדר, ״להיפרד״ ממני או לסיים את העבודה איתי, וכל הגוף שלי מתכונן למכה. כל פעם מחדש.
נסעתי במונית. מישהו ניסה להדחף לנהג (שלא אפשר את זה) לנתיב. אח״כ נהג המונית עצר לידו וצרח עליו במקום להמשיך בנסיעה. מאחור התכווצתי ואמרתי ״די, די״ כדי לנסות למנוע אלימות, אז הוא עבר לצרוח עליי לא לחנך אותו. לכו תסבירו לו שבן משפחה היה משתמש בפעמים שנסעתי איתו כדי לאיים על חיי ולצרוח עד שהייתי נאלמת.
שמחה לדווח שהתחסנתי היום (ואף עשיתי בדיקות דם!) ועכשיו אני כאובה אבל לפחות אחרי!
רבים שואלות אותי: ״יעל, איך את שומרת על שמחת החיים המתפרצת שלך?״
ובכן, לפנות בוקר סיימתי לקרוא ספר (פרוזה, מצוין) מאוד גרפי ועצוב על חיילים במלחמת העולם הראשונה, וכדי להתעודד התחלתי מיד ספר (עיון) על הזוועות שבוצעו ב-Native Americans בארה״ב וקנדה 🤦🏻♀️
#פידספרים
הנה הפוסט עם פירוט, אם רלוונטי למישהי.ו
www.facebook.com/share/p/1Wsx...
פרסמתי! נראה מה יהיה
כן בבקשה! נא לספר הכל
אוף, הקטע המתיש הזה שבו אני צריכה לפרסם שוב הודעת חיפוש לקוחות כי העבודה שלי נמשכת שלושה חודשים לספר וההוצאות שאני עובדת איתן קבוע לא ממש סוגרות לי את החודש. נשבעת שרק בגלל זה הייתי שמחה להיות שכירה לקצת. 😭
מצד אחד, אני שונאת מחטים אז זה נחמד שקופ״ח ביטלה לי את החיסונים הבוקר מאיזושהי סיבה. מצד שני - 😭
לפעמים במשך שבועות שלמים אני לא מבינה מה אני עושה בצד הזה של עולם הספרות. בשבוע האחרון אני נזכרת למה - כי כותב מוכשר שעבדתי איתו קיבל טור קבוע על חינוך בעיתון, אם שכולה זכתה לספר על הבן שלה בראיון ארוך, וספר אהוב עליי במיוחד זוכה סוף סוף להצלחה שהוא ראוי לה, ואלו הזמנים בהם התקשורת משרתת את הספרות.
יש לו את הנוף הכי יפה בחיפה 🤍
זו קריאה ראשונה שלי!
נוסעת לאזכרה של סבא שלי, שהיה יותר אבא שלי מאבא שלי. אני חושבת עליו כל יום מאז שהוא נפטר, וכשאני ממש רוצה לדבר איתו אני קוראת קורט וונגוט, שאיכשהו כתב בדיוק באותו הטון. הצטרפו אליי עם ספר וונגוט כלשהו, אם בא לכןם!
#פידספרים
אוי, אבל אתה אתה! זה איש מאוד מוצלח להיות! 🤍
נכון זה? אז שוב הגיע אליי לקוח משמעותי, ושוב אני מרגישה שאני צריכה לוותר עליו כי מי אני בכלל. אני לא אוותר אבל אמשיך להרגיש גרועה במקסימום. כיף פה.
אני: ספרים זה אושר! לקנות ספרים זה דבר שמשמח אותי!
הספרים שאני קונה:
#פידספרים
הלוואי שתהיה לכןם המלצה על איזה פורום* או קבוצה* איפשהו באינטרנטים לבני משפחה של חולים כרוניים/נתמכים. היה לי יום מחורבן של כל מיני הבנות על העתיד
הנה חתולים.
No lies detected
#פידחתולים
אלו שטויות מוחלטות אבל דוגמה מושלמת לאיך השיפוט העצמי שלי עובד. אני כל היום כועסת על עצמי שעוד לא סיימתי את הספר הזה (כי נחתי בים/עשיתי דברים אחרים של חופשה, כן? אף אחד לא מכריח אותי לקרוא). אוף איתי.
מזל טוב!!! איזו שמלה 😍
מאחלת לה מכל הלב (באמת) שזו הדרך הכי משמעותית שבה היא ״תכשל״ כאמא
הנחתי שזו הסיבה, אבל קיוויתי שלא
מה, איזו סיבה יש להיות נגד
מלבד החתולים, אין לי עניין לחזור הביתה, טוב?
אם אני לא חוזרת, תדעו לכם שזה כי המקום הזה מושלם כרגיל (סיימתי עוד ספרון, וזה החדש שאני מתחילה עכשיו)
הם קצרצרים!