מחקר פליאוצואה מאפשר ללמוד על הפתוגנים של האנשים בעמק ריו זפה במקסיקו, 725–920 לספירה.
הממצאים מצביעים על כך שזיהומים במערכת העיכול היו כנראה נפוצים בקרב אנשי תרבות לומה סן גבריאל בתקופה העתיקה, והם מספקים עדויות חדשות על חשיפה למגוון רחב של פתוגנים.
להרחבה
drorbn.blogspot.com/2026/03/pale...
פליאוצואה אנושית שהשתמרה באתר ויקינגי ב-Coppergate, יורק, באנגליה צילום: Linda Spashett - Wikimedia commons
אנחנו קצת נרתעים מצואה, למרות היומיומיות שלה בחיינו, אך מדובר במכרה זהב של נתונים מדעיים. הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת לנו להפיק מהצואה DNA - של האדם שהפריש אותה ושל המיקרואורגניזמים שחיו במעיים שלו. ומהם ניתן ללמוד על תזונה, נדידת אוכלוסיות ועל חשיפה למחלות ולפתוגנים.
מערת ילדי המתים במקסיקו
מה אפשר ללמוד מצואה מיובשת בת כאלף שנה?
תרבויות קדומות שנכחדו השאירו אחריהן כלי חרס, מבנים ושלדים – אבל עדויות ביולוגיות ישירות נדירות יחסית, ובדרך כלל מפורקות. וכאן נכנסת לתמונה פליאוצואה (paleofeces) – צואה אנושית עתיקה שהתייבשה והשתמרה, לרוב במערות.
לאנשים אלה יש, בתנאים עדיין אינם מובנים במלואם, אוכלוסיית חיידקי מעיים שמתפקדת כמבשלת אלכוהול פנימית, ולכן התופעה מכונה תסמונת המבשלה העצמית.
להרחבה:
drorbn.blogspot.com/2026/02/Auto...
חיידקי Klebsiella pneumoniae במיקרוסקופ אלקטרונים סורק צילום: NIAID
הידעתם, שיש אנשים, שמשתכרים, נגד רצונם, ולפעמים אף מבלי להיות מודעים לכך, מבלי ששתו כלל משקה אלכוהולי. מחקר תצפיתי ומעבדתי על 22 אנשים כאלה מצא את האשמים, שני חיידקי מעיים בולטים במיוחד, וכנראה גם חיידקים נוספים, שמתסיסים פחמימות שמגיעות למעיים.
שעלת - משהו שכתבתי.
לא חייבים להיות פינגווינים, אבל כדאי מאד להיות באנטארקטיקה
😀
מפת אלסקה, ועליה סימון המסלול (בירוק) מנננה לנום המקור: U.S. Bureau of Land Management
ב־28 בינואר 1925 החל מה שנכנס להיסטוריה כ“מרוץ החמלה הגדול”. עשרים צוותי מזחלות העבירו את הנוגדנים במשך חמישה וחצי ימים, וב־2 בפברואר הגיע המשלוח סוף־סוף לנום – והצליח להציל חלק מהילדים.
להרחבה:
drorbn.blogspot.com/2020/01/1925...
תמונה וכותרת בעיתון: יום סיום המרוץ בנום, לאחר שתכשירי הנוגדנים הגיעו לשם.
בסוף 1924 התפרצה מגפת קרמת בעיירה המרוחקת נום שבאלסקה. במהרה התברר לצוות הרפואי שאין בעיירה נוגדנים. משלוח חירום יצא לדרך מבית החולים באנקורג' – חלקו ברכבת עד לעיירה נננה. משם לנום היו כל הדרכים חסומות, למעט מזחלות שלג הרתומות לכלבים.
הצוות של לאונרד ספאלה (Seppala) והכלב טוגו - שביצע את הקטע הארוך ביותר.
נוגדנים אלה “יוצרו” בסוסים – להם הוזרקו, בתהליך ממושך, כמויות הולכות וגדלות של הרעלן. לאחר מכן הופקו מדמם האימונוגלובולינים, נוקו והוזרקו לחולים. כאשר הטיפול ניתן מוקדם מספיק, לפני שהרעלן גרם לנזק בלתי הפיך, ניתן היה להציל חיים.
חיידקי Corynebacterium diphtheriae בצביעה אופיינית המקור: CDC
גם במקומות שבהם יש קריסה של מערכת הבריאות ומפסיקים לחסן, מופיעות לעיתים התפרצויות מקומיות, הפוגעות בילדים ובמבוגרים לא־מחוסנים.
לפני תחילת עידן החיסונים התחלואה והתמותה מקרמת היו משמעותיות מאוד. בתחילת המאה העשרים ניסו להציל חולים באמצעות הזרקת נוגדנים מוכנים ("חיסון סביל") נגד הרעלן החיידקי.
צוואר נפוח (צוואר שור) בילד חולה קרמת המקור: CDC
היום בהיסטוריה - #פידמדע
מחלת הקרמת (דיפתריה) כיום כמעט ואינה מוכרת. החיידק הגורם לה אמנם מועבר מאדם לאדם, אך החיסונים השגרתיים הניתנים לילדים ולמבוגרים מונעים את התחלואה. אחת לכמה שנים אנו שומעים על ילד או ילדה שחלו במחלה – ואז מתברר שהם לא חוסנו. .html
להזריק את חיידקי ה-Proteus המומתים לאנשים בריאים, שבדמם יתפתחו תוך כעשרה ימים נוגדני "טיפוס" והם יאובחנו כחולים.
הם הזריקו את החיידקים ולאחר כעשרה ימים שלחו את המבחנות עם הדם למעבדות המרכזיות, בצרוף מכתב שהם חושדים בטיפוס. וכך הרחיקו את החיילים הגרמנים.
להרחבה:
drorbn.blogspot.com/2020/07/thyp...
שלט האוסר כניסה לאתר סגור לחולי טיפוס בגטו ורשה 1941
בהתאם לאיבחונים הכריזו על אזורים נגועים, שכוחות הרייך השתדלו להתרחק מהם.
תבחין ויל פליקס לזיהוי נוגדני הטיפוס לא הכיל חיידקי טיפוס - שהיו בתבחין המקורי לאבחון טיפוס, אלא חיידקי פרוטאוס, שיש להם אנטיגנים משותפים עם חיידקי הטיפוס.
מטולביץ, שהכיר את הרקע המדעי של תבחין ויל-פליקס העלה אז את הרעיון
כרזה המזהירה מפני הקשר בין כינים לטיפוס במחצית הראשונה של המאה ה-20.
כתוצאה מכך הצבא הגרמני היה פגיע יותר למחלה יחסית לצבאות אחרים כמו צבאות פולין ורוסיה, ששם חלקים מהאוכלוסייה (כולל החיילים) חלו בעברם בטיפוס ולכן היו מחוסנים.
דגימות דם של חולי טיפוס נשלחו לבדיקה במעבדות מרכזיות, ואלה איבחנו את המחלה בעזרת תבחין ויל-פליקס.
כרזה המזהירה מפני הקשר בין כינים לטיפוס במחצית הראשונה של המאה ה-20.
אחת הבעיות העיקריות של מערך הרפואה הגרמני הייתה לנסות ולמזער את הנזקים של מחלת הטיפוס לכוחות הלוחמים. בגרמניה לא הייתה מגפת טיפוס ב-25 השנים שקדמו ללחימה, כך שהאוכלוסייה הגרמנית הצעירה שמרבית החיילים נמנו עליה לא הייתה מחוסנת.
סטניסלב מטולביץ (Matulewicz), ויוג'ין לזובסקי (Lazowski)
ליום השואה הבינלאומי שחל השבוע, אספר על תרמית הטיפוס.
#פידמדע
הרופאים הפולנים, סטניסלב מטולביץ, ויוג'ין לזובסקי, הצליחו בזכות ידע ביולוגי, אומץ לב ותעוזה לייצר מצג שווא של מגפת טיפוס. המגפה הרתיעה את חיילי הצבא הגרמני מכניסה לאזור, וכך הם הצילו את כלל התושבים כולל היהודים מידי הנאצים.
בשיני הנקברים אותר DNA של חיידק הדבר, Yersinia pestis – ממצא ביולוגי שמאשר כי מדובר בקורבנות מגפת הדבר הראשונה, הידועה בשם המגפה היוסטיניאנית.
להרחבה
drorbn.blogspot.com/2026/01/Jera...
חיידקי Yersinia pestis ב-foregut של פרעוש - במיקרוסקופ אלקטרונים סורק המקור - Rocky Mountain Laboratories, NIAID, NIH
בהיפודרום של העיר הרומית ג’רש שבצפון ירדן התגלה קבר אחים צפוף במיוחד, ובו כ־230 גופות שנקברו זו לצד זו בזמן קצר מאוד. תיארוך ארכאולוגי מציב את הקבורה בסוף המאה השישית או בתחילת המאה השביעית לספירה.
#פידמדע
בקטנה:
קוביד בהיריון
נמצאו ראיות לכך שחשיפה לנגיף ה־SARS-CoV-2 במהלך ההיריון משפיעה על התפתחות הילד
https://www.lbscience.org/?p=38990
@iritmi.bsky.social
#פידמדע
#פידמדע
ההתפרצות "ראשונה" של קדחת פונטיאק (שיודעים עליה - גם היא שוחזרה בדיעבד), היתה ב-1957 בפונטיאק, שבמישיגן.
המקורות העיקריים להדבקה בחיידקים הם בתי חולים, בתי מלון, אולמות ארועים, ספינות טיולים, תערוכות פרחים, ומכשירי אדים בבתים פרטיים.
להרחבה בבלוג שלי:
drorbn.blogspot.com/2015/03/legi...
כותרות העתונים ב-1976 - מאתר ה-CDC
מחלת הלגיונרים אופיינה לראשונה ב-1976 - בכינוס בפילדלפיה של אנשי צבא ותיקים (לגיונרים) של צבא ארצות הברית. בדיעבד היא שוחזרה גם במקומות וזמנים נוספים שהקדום ביניהם הוא ב-1965 בבית החולים St. Elizabeths בוושינגטון די.סי. (גם בארה״ב).
תמונת במיקרוסקופ אלקטרונים סורק של חיידק Legionella pneumophila שנצמד לרגל מדומה של אמבה Hartmannella vermiformis. לאחר ההצמדות יחדור החיידק לאמבה ויתרבה בה. המקור: CDC/ Dr. Barry S. Fields
אתמול לפני 49 שנים (18.01.1977) זוהו ואופיינו לראשונה חיידקי Legionella pneumophila, אלה החיידקים הגורמים לשתי מחלות שונות - באנשים בריאים הם גורמים למחלה קלה המכונה קדחת פונטיאק ובאנשים עם רקע בריאותי משמעותי הם גורמים לדלקת ריאות קשה המכונה "מחלת הלגיונרים".
הביוכימיה של הפרשת אצטיל כולין, וכיצד הבוטולינים השונים משבשים אותה wikimedia/common
לרוב מתפתחת עצירות לאחר כשבועיים ובעקבותיה חולשת שרירים כללית שבה התינוק מתקשה בבליעה והעפעפיים צונחים. אם המצב מידרדר לקשיי נשימה שאינם מטופלים, הם עלולים לגרום למוות. התופעות נמשכות כמה שבועות ובמקרים רבים הן שבות ומופיעות גם לאחר ההחלמה ("סיבוב שני").
תינוק עם בוטוליזם - CDC
בוטוליזם התינוקות, זו מחלה נדירה בתינוקות עד גיל שנה.
הנבגים של חיידקי Clostridium botulinum חודרים למערכת העיכול באמצעות דבש (ולכן האיסור על האכלת תינוקות בדבש עד גיל שנה) או מזון אחר. הנבגים נובטים ומתרבים במערכת העיכול של התינוק ומפרישים את הרעלן בוטולין שנספג לדם.
פו הדב וצנצנת דבש
יום פו הדב הבינלאומי היום. יום זה נחגג ב-18 בינואר בכל שנה, כי זה יום הולדתו של מחברו - א.א. מילן (ב-1882).
רק מזכיר לכולנו שפו הדב אוהב מאד דבש - ודבש מסוכן מאד - בגלל מחלת הבוטוליזם - לתינוקות עד גיל שנה.
#פידמדע
לאחר שפונה נכתשה יחידתו כמעט לגמרי ורק מעטים מהלוחמים שלה שרדו.
על המחלה המסתורית והחיידקים שגורמים לה הרחבתי כאן
drorbn.blogspot.com/2020/11/tren...
כריכת הספר "ההוביט" בהוצאת זמורה ביתן
בתחילת החודש חגגנו את יום הולדתו ה-134 של טולקין - מחבר ההוביט ושר הטבעות.
מחלה מסתורית, המוכרת כיום כקדחת החפירות הצילה את חייו של טולקין: בבמלחמה הגדולה (מלחמת העולם הראשונה) לקה הקצין טולקין בן ה-25 במחלה, ונשלח לבית חולים בעורף, באנגליה. בבית החולים הוא החל לכתוב.
#פידמדע
