מארי קירי היא האדם היחיד שזכה בשני פרסי נובל בתחומים שונים - כימיה ופיזיקה
עובדת בונוס 1:
במהלך מלחמת העולם הראשונה היא פיתחה מכשירי רנטגן ניידים לטיפול בחיילים בשטח, שנקראו “Little Curies”.
עובדת בונוס 2:
בשנת 1944 התגלה היסוד ה-96 בטבלה המחזורית ונקרא על שם הזוג Curium.
לקריאה נוספת על נשים במדע:
וכמובן המוכרת מכולן, פרופ' מארי קירי
מארי קירי ובעלה פרצו דרך בתחום הרדיואקטיביות ופיתחו שיטות למדידתה ולבידוד יסודות רדיואקטיביים. כך למעשה, בנו את היסודות לפיזיקה גרעינית ולרדיותרפיה.
הם גם גילו שני יסודות חדשים - פולוניום ורדיום.
<<
ד"ר רוזלינד פרנקלין הייתה כימאית בריטית שתרמה תרומה מכרעת להבנת מבנה ה-DNA באמצעות דימות בקרני x-ray. הצילומים שלה סייעו לחשוף את מבנה הסליל הכפול של ה-DNA. נוסף על כך היא תרמה רבות גם לחקר מבנה הפחמנים ולחקר מבנה וירוסים.
עובדת בונוס:
בשנת 1997 נקרא אסטרואיד על שמה.
לקריאה נוספת על מבנה ה-DNA:
פרופ' פרנסס ארנולד היא מהנדסת כימית שזכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2018 עבור פיתוח שיטת האבולוציה המכוונת של אנזימים במעבדה. שיטה זו מאפשרת לפתח אנזימים חדשים ויעילים לתהליכים כימיים.
עובדת בונוס:
פרנסס ארנולד שיחקה בפרקים האחרונים בסדרת הקומדיה "המפץ הגדול" בתור עצמה!
לקריאה נוספת על עבודתה:
#פידמדע
שרשור נשים ששינו את פני המדע. ונתחיל בארץ: פרופ' עדה יונת היא כימאית ישראלית שזכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 2009 על מחקריה שחשפו את המבנה התלת־ממדי של הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיית x-ray. הריבוזום הוא האברון התאי האחראי על ייצור חלבונים בתא.
לקריאה נוספת על מחקרה:
🧪Join us for Physics 101 through the magnificent colors of the aurora:
✨🎨
www.lbscience.org/en/2026/03/0...
@lbscience.org
המבוססים על עקרונות פיזיקליים מתחומים שונים: מכניקת הקוונטים, חשמל ומגנטיות, תרמודינמיקה, אסטרופיזיקה ועוד.
זוהי אחת מתופעות הטבע היפות והמזהירות ביותר. על מנת שנוכל לצפות במחזה המרהיב, צריכים להתקיים במקביל מספר תנאים
תופעת זוהר הקוטב, האורורה, כוללת את הזוהר הצפוני המפורסם ("אורורה בוריאליס") ואת הזוהר הדרומי ("אורורה אוסטרליס").
בקטנה:
מדריך הטרמפיסט לאורורה
הפיזיקה שמאחורי זוהר הקוטב – מדוע הוא מופיע דווקא בקטבים, וכיצד נוצרים הצבעים המרהיבים?
https://lbscience.org/?p=39427
#פידמדע
קומיקס בקטנה מכה שנית!
בואו לקרא בכתבתו של יומירן ניסן איך חוקרים ישראלים מאוניברסיטת בן גוריון זכו באיג-נובל בזכות עטלפים שיכורים (אמיתי! נשבעים)
www.lbscience.org/blog/2025/10...
רוצים לצחוק עוד? בואו לדף הקומיקסים החדש שלנו באתר!
www.lbscience.org/blog/comics_...
🧪 ד”ר אריאלה כספי-קנטי אל תסתכלי בקנקן, תסתכלי על הסימטריה שלו – כשמולקולות משנות צורה.
🚀 ד”ר נעה זילברמן מסע בחלל מהר ממהירות האור – מדע או מד"ב?
🐒 פרופ' לי קורן רמות טסטוסטרון וקונפליקט בין זכרים לנקבות.
🐜 ד”ר מאיה סער נקמת המשובטות: נמלי האש הקטנות בישראל.
#פידמדע
חמישי שמח! זה בדיוק הזמן לסגור את התוכניות לחמישי הבא - זום מדעניות מדברות מדע!
ארבע הרצאות קצרות ומרתקות
📅 מתי? 5.3.2026 בשעה 20:00 (שעון ישראל)📍 איפה? בזום (לינק יישלח לנרשמות והנרשמים) 🔗 bit.ly/4a7O1L6
(ההרצאות מתאימות לכל המגדרים) 👇
בקטנה:
הידעת? פילים מסתפקים במעט שינה. אבל האם זה באמת רק שעתיים?
https://www.lbscience.org/?p=39346
#פידמדע
וכל הכבוד לbavel17.bsky.social
תשובה נכונה:
עש
צילום: ויקימדיה
חידון חיות מוזרות
מהו ססעץ מנומר?
1. עכביש
2. חרגול
3. פרפר
4. עש
צילום: ויקימדיה
🧪How is cutting edge biotech being used to conserve endangered species?
🦏 A family visit to the @sandiegozoo.bsky.social and a tour of their “frozen zoo” sparked inspiration for my latest article on @lbscience.org
www.lbscience.org/en/2026/02/2...
באמצעות מיטב טכנולוגיות השיבוט, ההפריה החוץ־גופית והגנומיקה של ימינו, הוא לנו כלי נוסף במאבק לשימור ולשיקום בעלי החיים הנדירים הללו – לפני שיאבדו לעד.
בין קרנפים וג'ירפות, בקצהו של פארק ספארי רחב ידיים באזור סן דייגו, מסתתר מכון מחקר ובו אוצר בלום שמור בחנקן נוזלי: גן חיות קפוא – מאגר תאים ענק של מיני בעלי חיים הנמצאים בסכנת הכחדה.
בקטנה:
גן חיות קפוא
על השימוש בחזית הטכנולוגיה הביו־רפואית למען עתידו של המגוון הביולוגי
https://www.lbscience.org/?p=39265
@eleeshimshoni.bsky.social
#פידמדע
ואז אנחנו יודעים כבר מה קורה... 😈
קראו את כתבתו של אלכס סלבנקו
www.lbscience.org/blog/2017/09...
#פידמדע
קומיקס, בקטנה! בואו נצחק קצת לקראת סופ"ש...
מאת: מאיה סער
וגם: נקבות הקוקיה האירופית משמיעות קריאות שונות מאוד מהזכרים, אך יחסית דומות לקריאות של נצים, ולרוב מיד לאחר שהן מטפילות קנים של ציפורים אחרות! כלומר, הקוקיה המניאקית משמיעה קולות המזכירים נצים, מבריחה את הציפורים מהקינים שהיא מטפילה...
בקטנה:
אהבה שמצילה אפרוחים
יום אהבה שמח גם לפינגווינים הקטנים בעולם!
https://www.lbscience.org/?p=39335
@mayasaar.bsky.social
#פידמדע
בקטנה:
קופים עם הטבות
למה סקס חד־מיני נשמר במהלך האבולוציה?
https://www.lbscience.org/?p=39262
@mayasaar.bsky.social
#פידמדע
המחקר בודק את השפעות המתקפה ותהליך השיקום עם התייחסות לסוגי החומרים השונים שנצרכו.
לינק לפרק: lbscience.podbean.com/e/%d7%a4%d7%...
לינק לעמותת לב בטוח לעזרה מקצועית לשורדי ושורדות המסיבות: www.safeheartil.com
פרק 174 בפודקאסט מדברימדע: פרופ' רועי סלומון - מחקר וטיפול בשורדי ושורדות הנובה
בפרק זה אנו מארחים את פרופ׳ רועי סלומון, שיספר על מחקרו עם שורדי ושורדות פסטיבל הנובה. מתקפת אוקטובר היא האירוע הטראומטי הגדול ביותר בו היו מותקפים רבים תחת השפעה של חומרים משני תודעה.
ומה המשמעות בפועל? הליקוי ייראה רק באזורים מסוימים באוקיינוס השקט. בשאר העולם – ובכלל זה בישראל – הוא לא ייראה כלל.
המשיכו לעקוב אחרינו, וצרכו מידע ברשת באחריות 🌍✨
מאת: אלעד דננברג
עריכה: סמדר רבן
מידע מהאתר:
www.timeanddate.com/eclipse/
אז במקום לצרוך פייק ניוז, בואו נבין יחד מה באמת יקרה ב־17 בחודש. בתמונה הבאה מוצג מסלול הליקוי באופן אמין. הסימון האדום והקו המקווקו מציינים את האזור שממנו ניתן יהיה לראות את הליקוי המלא. ככל שהצבע במפה בהיר יותר, כך הליקוי יראה פחות ופחות.
ליקוי צפוי אמיתי:
ב־17.02.2026 צפוי להתרחש ליקוי חמה – והוא אכן יהיה מרהיב: תיראה טבעת אנולרית סביב השמש! אנו ממליצים מאוד להרים את הראש ולהביט לשמיים… אבל רק אם אתם פינגווינים באנטארקטיקה.
#פידמדע
